לפני כמה ימים, בזמן שגלשתי באתר Ocula, נתקלתי בתצלום של פסל יוצא דופן. עשרה כדורי אבן מלוטשים, מונחים זה על גבי זה ויוצרים מגדל בגובה 4.4 מטרים, שנראה כאילו הוא עומד לאבד את שיווי המשקל שלו בכל רגע.
הפסל, L’Élévation des Mondes (2026), הוצב מחוץ לגראן פאלה במסגרת Art Basel Paris. הוא מיד משך את תשומת לבי, ורציתי לדעת עוד על האמנית שיצרה אותו.
אליציה קוואדה היא אמנית עכשווית פולנייה־גרמנייה, ילידת 1979, שחיה ופועלת בברלין. עבודתה כוללת פיסול, מיצבים, צילום וקולנוע.
כשהתחלתי להכיר את עבודותיה, גיליתי עד כמה תחומי העניין שלנו קרובים. זמן, מרחב, כוח הכבידה, חזרתיות, טבעה של המציאות והאופן שבו אנחנו תופסים אותה — כל אלה שאלות שמעסיקות ומסקרנות גם אותי.
אבל היה עוד משהו שמשך את תשומת לבי. בריאיון ל־Ocula סיפרה קוואדה על ההחלטה להסיר את הפסל מוקדם מהמתוכנן בעקבות ההפגנות הצפויות בפריז.
לדעתה, אמנות במרחב הציבורי צריכה להיות חלק מחיי היומיום, נגישה לאנשים ופתוחה למפגש ולדיאלוג. אפילו האפשרות שהיצירה תיפגע היא חלק מהקיום שלה בעולם האמיתי.
הגישה הזאת משמעותית בעיניי במיוחד. אמנות לא חייבת להתקיים בנפרד מהחיים, מוגנת מכל מה שמתרחש סביבה.
ההיכרות עם אליציה קוואדה הזכירה לי כמה מרגש לגלות אמנית שהשאלות שמעסיקות אותה קרובות כל כך לשאלות שלי.
TANKA ART